אודות

קיבוץ שדות ים הוקם לראשונה בשנת 1937 באזור הקריות של היום. בשנת 1940 בעידודו של דוד בן גוריון, שרצה לחזק את הגבול ממערב, הוחלט להעתיק את הישוב לאזור שמדרום לקיסריה העתיקה.

בין השנים 1943 עד 1948 שימש הקיבוץ כבסיס הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח), ועזר לחברי הפלי"ם להוריד מעפילים מחמש ספינות לחוף מבטחים. על סיוע הקיבוץ לפלי"ם בפעילותו ועל כך הוא "נענש" על ידי הבריטים. במהלך 1946 נערכו 3 חיפושים. באחד מהם, ב'שבת השחורה' נעצרו כל הגברים למשך כמה חודשים.

בתחילת דרכו במיקומו החדש, התבססה פרנסת הקיבוץ על דיג וחקלאות, וזו הסיבה גם לשמו. בהמשך נזנח ענף הדיג בקיבוץ עקב קשיי ההתמודדות עם איתני הטבע שהטביעו מספר ספינות דייג שהיו ברשות הקיבוץ, והחיפוש המתמיד אחר הדגה. עם השנים הוקמו מספר מפעלי תעשיה, כשהמוביל מבינם היה מפעל "מרצפות שדות ים", עליו התבססה והוקמה ברבות הימים חברת "אבן קיסר".

בין ראשוני הקיבוץ נמנתה חנה סנש, הצנחנית והמשוררת שיצאה בשנת 1944 לשליחות הצלת היהודים באירופה, ממנה לא שבה. לזכרה, הוקם בקיבוץ מוזיאון "בית חנה סנש" המספר באמצעות חיזיון אורקולי את סיפור חייה האישי והמרגש. בסמוך למוזיאון "בית חנה סנש", שוכן "מוזיאון עתיקות קיסריה", ובו תצוגה מרהיבה של עתיקות שנמצאו ונאספו מסביבת קיסריה העתיקה, שבפאתיה שוכן הקיבוץ.

שני המבנים בהם שוכנים המוזיאונים, תוכננו על ידי האדריכל בוגר בית ספר "באוהאוס" שמואל מסטצ'קין, והיום נחשבים למבנים היסטוריים ומיועדים לשימור.

פרנסת הקיבוץ מתבססת היום בעיקר על הכנסות מהחברה המצליחה והבינלאומית "אבן קיסר", אך גם הכנסות המגיעות מחברת "כיף ים", המפעילה שלושה גני אירועים ועוסקת בימי כיף על החוף, הכנסות מרפת משגשגת ומגידולי חקלאות-  מטעי בננות, חממות אננס, גד"ש ועוד בשותפות עם "בננות החוף".

לקיבוץ מועדון שיט פעיל וגדול בשם "מועדון השייט שדות-ים" אשר מאמן קבוצות ילדים ונוער ומעמיד למדינת ישראל שייטים אלופים בינלאומיים (עם חבריו נמנים האלוף האולימפי גל פרידמן וערן סלע).

על המדשאות המוריקות של הקיבוץ פזורים פסליה של יעל ארצי, פסלת בעל שם עולמי, שחתומה על האנדרטה לזכרו של יצחק רבין ז"ל, ופסלים רבים נוספים בארץ ובעולם כולו.

קיבוץ שדות ים מונה היום כ-500 חברים, ילדים ותושבים ונמצא בצמיחה מתמדת בזכות בניו ובנותיו, המקימים בו את משפחותיהם.